^א כן בכ״י לונדון 22413, פראג F6, פריס 162, לונדון 7621. בכ״י פרמא 2203: ״למיתה״.

^ב כן בכ״י פראג F6, פריס 162, לונדון 7621. בכ״י פרמא 2203, לונדון 22413 חסר: ״היה״.

^ג כן בכ״י לונדון 22413, פראג F6, פריס 162, לונדון 7621. בכ״י פרמא 2203 נוסף כאן לשון מיותרת: ״אילו זכר עליו שיבוא עתו למות״.

^ד כן בכ״י פראג F6, פריס 162, לונדון 7621. בכ״י פרמא 2203, לונדון 22413 חסר: ״היה״.

^ה כן בכ״י פראג F6 (אלא ששם כתוב ״מרה״ במקום ״תוגה״), ובקיצור בכ״י לונדון 22413. בכ״י פרמא 2203, פריס 162, לונדון 7621 הושמט ע״י הדומות: ״עת ללדת ועת למות... ואחריתן שמחה״.

^ו כן בכ״י לונדון 22413, פריס 162. בכ״י פרמא 2203: ״ליטע״.

^ז כן בכ״י פראג F6. בכ״י פרמא 2203, לונדון 22413 חסרה מלת: ״היה״.

^ח כן בכ״י לונדון 22413. בכ״י פרמא 2203: ״טנט לי אד דיאו דוניד איניינטי פלוש״.

^ט כן בכ״י לונדון 22413. בכ״י פרמא 2203 הושמט ע״י הדומות: ״פתרונו... להיות לעולם״.

^י כן בכ״י לונדון 22413. בכ״י פרמא 2203 (במקום ״פתרונו... כבר״): ״את אשר כבר היה״.

^יא כן בכ״י לונדון 22413. בכ״י פרמא 2203: ״ללמד״.

^יב כן בפסוק ובכ״י לונדון 22413. בכ״י פרמא 2203 (כאן וגם להלן ד׳:א׳): ״משפט״.

^יג כן בפסוק ובכ״י פראג F6. בכ״י פרמא 2203 חסרה מלת: ״כל״.

^יד כן בכ״י לונדון 22413. בכ״י פרמא 2203: ״תראה״.

^טו כן בכ״י לונדון 22413. בכ״י פרמא 2203: ״תחתהם״.

^טז כן בכ״י לונדון 22413, פריס 162. בכ״י פרמא 2203 חסר: ״יהיה ויאבד את הכל״.